אנשים ומחשבים

"יחידות הפיתוח מסבות נזק לארגונים שלהן כשהן מספקות מוצרי תוכנה שאולי עמדו בלוחות הזמנים, אולם לא עמדו בדרישות איכות גבוהות. קיימת בורות בקרב המפתחים לעוצמת הנזק הנגרם מפיתוח תוכנה לא איכותי מספיק, ונדרש לשנות מצב זה", אמר זיו מנדל, מנכ"ל משותף בג'ון ברייס הדרכה מקבוצת מטריקס (Matrix).

מנדל פתח והנחה את Smart SQAT 2010 - ועידת אבטחת האיכות (QA) ובדיקות התוכנה. הוועידה, בהפקת אנשים ומחשבים, נערכה הבוקר (ב') במלון דניאל בהרצליה.

הוא תיאר כמה "חוקי באג", שלפיהם "בין כל שני באגים תמיד יהיה באג נוסף. באג מביא באג, כמו שבאגד - חבר מביא חבר". מגמה נוספת, ציין, היא שיצירת הבאגים אינה אקראית ומקרית: "נכון שקל לומר 'טעות אנוש' על כל באג ובאג, אבל יש שיטתיות חוזרת ונשנית באיכות גרועה", אמר מנדל. "ניתן למנוע איכות גרועה גם ברמת המניעה וגם ברמת הגילוי המוקדם".

במהלך דבריו, תיאר מנדל את השינויים שעולם ה-QA עבר במהלך השנים: "בעבר, הבדיקות היו מפוזרות, ומשם עברנו למצב של ריכוז הבדיקות והקמת גופי בדיקות מרכזיים. כיום, המעבר הוא לביזור. גופי בדיקות מרכזיים לא יוכלו להילחם בתופעה". מנדל הוסיף, כי "היינו רוצים שהמפתחים יכתבו בסביבות פיתוח מתקדמות ויתנו מענה גם למערכות מורכבות, מתקדמות ורגישות".

הוא ציטט מחקרים שמראים שהבאגים נמצאים בשני מקומות: בממשקים בין מערכות ותוכנות ואיפה שהם היו עד היום. אחד ההסברים לכך, אמר, הוא ש-"היכן שהיו תיקונים רבים - שם בהכרח יהיו עוד. הסבר נוסף למיקום הבאגים היא שהם נוצרו במקום במערכת בו הייתה מלכתחילה הכי הרבה סיבוכיות". מנדל הדגים את הפרדוקס של גרף בוהם, שלפיו "רוב הטעויות נעשות בתחילת הפיתוח. ככל שהן תתגלינה מאוחר יותר - כך העלות תהיה גבוהה יותר. מנגד, תהליכי הבדיקות מבוצעים בסוף ולא בהתחלה, משום שאז הכי קל לראות האם מערכת עובדת או לא".

"הפתרון הוא להנחיל למפתח את ההבנה שהחלק החשוב של איכות הקוד נמצא אצלו והדגש צריך להיות גם על האיכות ולא רק על לוחות זמנים", סיכם מנדל. "המפתחים צריכים לבצע את הבדיקות מוקדם ככל הניתן ולדעת טוב יותר את הדרישות, הממשקים והפונקציונליות של המערכת. מה שלא ניתן לבדיקה - לא ראוי למאכל. במסגרת תיקון הבאג, יש לבצע תיעוד מלא, להעביר לבודק את מפת ההשפעה האפשרית של הבאג ולחשוב איך למנוע את הבאגים העתידיים".

גלית פיין, STKI: שוק בדיקות התוכנה ואבטחת האיכות עלה מעט השנה

גלית פיין, אנליסטית בכירה ב-STKI, אמרה, כי שוק בדיקות התוכנה ואבטחת האיכות עמד ב-2009 על 245 מיליון דולרים, והשנה הוא תיקן את עצמו ועלה מעט. היא העריכה, כי הגידול בשוק יעמוד בשנים הקרובות בארץ על כ-2%, בדומה למצב בעולם. כשחקנים הבולטים בשוק היא ציינה את מטריקס, מלם-תים, נס, טסנת וטסקום.

היתרונות במניעת תקלות ובגילוין בזמן הם חיסכון כספי ישיר וחיסכון עקיף של עבודת העובדים, אמרה פיין. היא ציינה, כי השוק הישראלי הטמיע נהלים, שיטות עבודה ותקנים בינלאומיים, והדבר משפיע על העבודה בתחום בצורה מסודרת ומניב תוצרים כלכליים.

לדברי פיין, למרות ההבנה של חשיבות התחום, "יש קושי להגדיר את הגודל הנכון של מחלקת QA בתוך הארגונים". היא הוסיפה שככל שהארגונים יותר גדולים ומסורתיים ככה מחלקות ה-QA שלהם הן יותר גדולות". היחס בין מערכי ה-IT בארגונים, ובתוכם מחלקות ה-QA, בהיבט ההוצאות הכספיות שונה ממגזר אחד למשנהו. כך, אמרה, מחלקת הבדיקות אוחזת ב-3.9% מתקציב ה-IT בארגונים במגזר הפיננסי, ב-2.2% במגזר ההיי-טק וב-0.7% במגזר הממשלתי.

"תהליך ה-QA נתפס כמכשול לעבודה", סיכמה פיין. "יש למצוא את האיזון הבריא בין הצורך להבטיח איכות של תוכנה מפותחת, מניעת בזבוז והצורך למסור פרויקטים בזמן".

הנהלת בתי המשפט חתמה על חוזה בהיקף של 60 מיליון שקלים עם נס טכנולוגיות, יבמ (IBM), גלובל סרוויסס - זרוע השירותים של יבמ - וטלדור לתחזוקה ותפעול של מערכת נט המשפט - מערכת לניהול ממחושב של התיקים בבתי המשפט בישראל. תוקף החוזה הוא עד סוף 2011, ונס משמשת במסגרתו כקבלן ראשי בפרויקט.

מערכת נט המשפט פותחה ונפרסה על ידי החברות בשלבים במהלך שלוש השנים האחרונות בבתי המשפט בישראל. המערכת מתפרסת על פני יותר מ-40 אתרים שונים ומשרתת יותר מ-3,500 משתמשים פנימיים במערכת המשפטית. היא מאפשרת ל-600 השופטים בישראל, לצוות העובדים המסייעים להם, לגופים ציבוריים נוספים, למשרדי עורכי דין ולציבור הרחב להתחבר למידע הקשור לבתי המשפט ולתיקים משפטיים. המערכת הוקמה ומתופעלת מאתר מרכזי, כאשר הושם דגש על מערכות שליטה ובקרה, על מנת להבטיח תפעול ושירות רציף.

לצורך יישום המערכת הוקם מרכז מיחשוב חדש וייעודי במרכז המחשבים של יבמ גלובל סרוויסס, הכולל מאות שרתים, ציוד תקשורת, מערכי אחסון , מערך אבטחת מידע המושתת על מספר מעגלים ומערכת שליטה ובקרה אינטגרטיבית. לפני מספר חודשים פורסם, כי הושקעו בפרויקט כחצי מיליארד שקלים.

במהלך תקופת ההסכם, ומשהושלמה פריסת מערכת נט המשפט, תקצה הנהלת בתי המשפט את המשאבים לביצוע שינויים ושיפורים במערכת והתאמתה לצרכי המשתמשים השונים, במטרה לטייב את השירות לציבור.

השופט משה גל, מנהל בתי המשפט, אמר, כי "מערכת נט המשפט מהווה תרומה גדולה לקהילייה המשפטית ולרשות השופטת בישראל, והופכת אותה לאחת המתקדמות ביותר בעולם".

"מערכת נט המשפט מטפלת בכמיליון תיקים משפטיים חדשים ובכ-70 מיליון דפי מסמכים חדשים מדי שנה", אמר אפי קוטק, נשיא נס ישראל. לדבריו, "מדובר במערכת שמשרתת אלפי עובדים של הרשות השופטת ולמעלה מ-52 אלף עורכי דין ומשתמשים חיצוניים נוספים".

בני נוער אמריקניים שולחים בממוצע שש הודעות טקסט בכל שעה שבה הם ערים, ובסך הכול - 3,339 מסרונים בכל חודש - כך עולה מנתונים שפרסמה חברת המחקר נילסן (Nielsen).

החברה ערכה ניתוח של דפוסי השימוש בטלפונים סלולריים בארצות הברית ברבעון השני של השנה, ולא מצאה הבדלים משמעותיים בין קבוצות דמוגרפיות שונות של בני נוער בגילאי 13 עד 17 שנים. עם זאת, נמצאו הבדלים משמעותיים בין המינים - בנות שלחו או קיבלו בממוצע 4,050 הודעות SMS מדי חודש, בעוד שבנים הסתפקו ב-2,539 הודעות.

במקום השני בין קבוצות הגיל, בפער ניכר, נמצאים צעירים בגילאי 18 עד 24. אלה שלחו או קיבלו 1,630 הודעות טקסט לחודש, או שלוש הודעות לשעה.

עוד עולה מהמחקר, כי עבור 43% מבני הנוער, היכולת להתכתב בהודעות טקסט היא התכונה החשובה ביותר של הטלפון הסלולרי, ומקלדת QWERTY היא המאפיין הראשון שהם מחפשים במכשיר.

בהיקף השיחות הקוליות שמנהלים בני הנוער נרשמה ירידה של 14% בהשוואה לשנה שעברה, והוא מסתכם ב-646 דקות בממוצע בכל חודש.

העלייה בהיקף ההתכתבות בהודעות טקסט היא חלק ממגמה כוללת של גידול בשימוש בתקשורת נתונים סלולרית על ידי תלמידי תיכון בארצות הברית. 94% מביניהם משתמשים בטלפון הסלולרי להתכתבות בהודעות טקסט, גלישה באינטרנט, צריכה של תכני מולטימדיה, משחקים ופעילויות נוספות, דוגמת הורדת קבצים.

היקף תקשורת הנתונים שמנהלים צעירים בגילאי 18 עד 24 בארצות הברית עולה אמנם על זה של בני הנוער, אולם ההיקף של תקשורת הנתונים שמנהלים בני הנוער עלה פי ארבעה מאז הרבעון השני של השנה שעברה, והוא עומד כיום על 62 מגה-בייט לחודש. בתחום זה מובילים דווקא הבנים עם 75 מגה-בייט לחודש, בהשוואה ל-53 מגה-בייט בקרב הבנות.

נתון נוסף העולה מהמחקר הוא, כי מגוון היישומים שמורידים בני נוער לטלפון הסלולרי רחב מאי פעם. שיעורם של יישומי התוכנה מבין כלל היישומים עלה מ-26% ל-38%. היישומים שזוכים לפופולריות גבוהה הם פייסבוק (Facebook), יו-טיוב (YouTube) ופנדורה (Pandora) - יישום שמשדר מוזיקה לטלפונים סלולריים.

רד תקשורת הקימה מרכז מחשבים בקריית החינוך בבית שמש. במסגרת הפרויקט תרמה החברה למקום ציוד מחשבים בשווי של כ-240 אלף שקלים, המיועדים הן להקמת מרכז מחשבים והן למיחשוב חדרי החניכים במקום.

זהר זיסאפל, יושב ראש רד, אמר בטקס חנוכת המרכז, כי כל תלמיד במקום שיחליט להמשיך ללימודי מדעי המחשב או אלקטרוניקה יוכל לקבל מלגת לימודים על חשבון החברה.

רד הקימה את מרכז המחשבים הראשון בקריית החינוך בבית שמש לפני כשלוש שנים. כיום לומדים במוסד מעל 300 בני נוער דתיים, בגילאים 12-18, כש-200 מתוכם עושים זאת בתנאי פנימייה.

במסגרת פעילותה של רד בקהילה ותמיכתה בחינוך לטכנולוגיה ולמדעים, יוזמת החברה במהלך השנה 12 פרויקטים בעלי אופי דומה. במהלך 2009 הקצתה החברה לצורך כך כמיליון שקלים.

החברות IFN, מקבוצת יעל, ו-eTouchware הודיעו על פתרון ייחודי, המאפשר שליחת קבצים מכל סדר גודל, באופן מאובטח ובהתאמה לדרישות רגולטוריות. השליחה מתבצעת ישירות מתוך ממשק המשתמש של מערכות ECM (ר"ת Enterprise Content Management). המערכת כוללת יכולות מעקב אחר משלוחי הקבצים והפקת דו"חות.

הפתרון, Safe-T for DriveU, מיועד לחברות בכל סדר גודל ולכל ארגון הנדרש להעביר קבצים גדולים, שלא ניתן להעבירם ברשת ושעד כה נאלצו לפיכך להעביר את המידע פיזית. הוא מאפשר לשלוח קבצים גדולים ישירות מתוך ממשק המשתמש של  DriveU (מערכת לניהול תוכן ותהליכי עבודה מבית IFN).

אמיר מיזהר, מנכ"ל eTouchware, אמר, כי "משתמשי מערכת DriveU יקבלו מעתה יכולת שאיננה קיימת כיום, להעברה מאובטחת של מידע רגיש ישירות מתוך ממשק המשתמש של DriveU".

כנס מופ"ת 2010, הכנס השנתי לתיקשוב בחינוך ובהוראה, עסק השנה בנושא "רשתות חברתיות ועולם החינוך". כשלוש מאות איש הגיעו לכנס, ובהם יו"ר הכנס, ד"ר עוזי מלמד, יו"ר הוועד המנהל של מכון מופ"ת ומומחה מוכר לתיקשוב בחינוך. בתצוגה שלצד הכנס התשתתפו החברות רוגב מחשבים, בריינפופ, K2P, אתר פלוס ועוד. מי ומי בניצפים על הבמה ובתצוגה

אלעד מערכות קיימה לאחרונה את המכירה הפומבית השנתית שלה, זו השנה השלישית ברציפות. כמיטב המסורת, עובדי אלעד תרמו שלל פריטים ואביזרים - ממשחקי ילדים, דרך סרוויסים מעוטרים, ועד מוצרים אלקטרונים לרוב. הכרוז - יואש טרוקמן, יו"ר מועצת המנהלים של קבוצת אלעד – הרעים בקולו וגרף בהתלהבותו את העובדים, והתרומות זרמו.

עובדי החברה גייסו במכירה הפומבית כששת אלפים שקלים לעומת חמשת אלפים שקלים שנאספו בשנה שעברה. כמנהגו בכל שנה, גם הפעם הכפיל שלמה טירן, נשיא ובעלים של קבוצת אלעד, את הסכום. אלעד תעביר 12 אלף שקלים לטובת ילדי המחלקה האונקולוגית במרכז רפואי שיבא, באמצעות עמותת אור מנחם.

משלחת של תשע חברות מהמובילות בתחום ה-IT ממוסקבה ביקרה ביום חמישי האחרון בחוות מחשוב ענן החדשה של טריפל סי. את הביקור אירחו יגאל שניידר - מנכ"ל חברת אלכסנדר שניידר, שהדהים את האורחים בנתוני התשתית של החווה, ורמי נחום - מנכ"ל טריפל סי, שהרצה בפני האורחים על מחשוב עננים.

רמי נחום, מנכ"ל טריפל סי, אמר כי החווה, מבוססת על מערכות אנרגיה – חשמל וקירור, מהמתקדמות ביותר בעולם. מערכות הקירור הן מערכות כפולות ומגובות, וכוללות יחידות קירור המשתמשות במים בשתי רמות של טמפרטורה ליעילות וחיסכון. המערכות הותקנו על ידי חברת אלכסנדר שניידר ומשמשות מוקד עלייה לרגל לבעלי מקצוע המבקרים באתר.

"חוות מחשוב הענן של טריפל סי מסקרנת לא רק בשל פריצת הדרך שעשתה בשוק בישראלי למחשוב ענן, אלא גם בשל העובדה שהיא נבנתה ביעילות אנרגטית כתוצאה מהשימוש במערכות מיזוג שורה של חברת KNURR-EMERSON שהן היעילות ביותר בתחום וביחס התפוקה וצריכת האנרגיה", אמר יגאל שניידר, מנכ"ל אלכסנדר שניידר.

חברת טריפל סי פועלת בתחום תשתיות מחשוב מזה כ-20 שנה. לחברה לקוחות במגזרים שונים במשק. בתחומי בנקאות, פיננסים, תעשיה, היי-טק, מסחר ושירותים. לחברה ניסיון עשיר בתשתיות מחשוב וצוות טכני גדול ומיומן לתמיכה ושרות לקוחות. לאחרונה החליטה החברה להיכנס לתחום הענן ברמה הגבוהה ביותר, ולשם כך הקימה מתקן לחוות שרתים המשוכלל בישראל, ומערכת תקשורת כולל רישיון ספק אינטרנט כדי לספק פתרון מלא ללקוח בענן.

חברת אלכסנדר שניידר מספקת מערכות ושירותים מתקדמים למרכזי מחשוב בישראל אירופה וארה"ב. החברה מתמחה בתשתית הפיזית של מרכזי המחשוב ומתמקדת באספקת פתרונות מתקדמים טכנולוגית ויעילים בצריכת החשמל ובתוכנות ניהול לחדרי מחשב.

אומנם ה-iPhone 4 נחשב ליקר מאוד עבור הלקוחות של אורנג', סלקום, ופלאפון - אבל עבור לקוחותיו של סטוארט יוג'ס, מעצב אנגלי, יעלה דגם של iPhone 4 לא פחות מ-5 מיליון ליש"ט. טוב, זה לא סתם iPhone 4: הוא מצופה זהב ומעוטר ב-500 יהלומים מושלמים, המסתכמים ב-100 קראט. רק על הלוגו של אפל משובצים 53 יהלומים.

יוג'ס הכין את המכשיר עבור איש עסקים אוסטרלי. "זה היה אתגר גדול, ואני ממש מרוצה מהתוצאה הסופית - הטלפון נראה נהדר", ציין המעצב מליברפול. "טלפונים הם דבר פופולרי מאוד כרגע, וזה עיצוב מיוחד במינו, אולטימטיבי. זה היה פרויקט מלהיב מאוד. היהלומים נדירים מאוד וקשים להשגה, מהסוג שבדרך כלל יש להם היסטוריה מפוארת. מדהים שמישהו מוכן להוציא 5 מיליון ליש"ט על טלפון. אני בספק אם ישתמשו בו בכלל, כי הוא שווה הון. זה פשוט יהיה אסון אם הוא יילך לאיבוד". רק שני דגמים יהיו בעולם, וכרגע נותר רק אחד למכירה.

הטלפון היקר ארוז בקפידה בתיבה ששוקלת 7 ק"ג משיש גרניט ורוד, המצופה מבפנים בעור אפור רך.

למי שאין 5 מיליון - יש גם גאדג'טים זולים יותר, למשל iPad מצופה זהב 24 קראט, שעלותו רק 109 אלף ליש"ט.

לימור גולדשטיין (35) מונתה למנהלת שותפים עסקיים ב-EMC ישראל. במסגרת תפקידה תהיה אחראית על ניהול ופיתוח עסקי של השותפים, קידום והרחבת הפעילויות וההזדמנויות העסקיות עימם, תוך חיזוק והעמקה של קשרי שיתוף הפעולה בין EMC לשותפיה העסקיים.
בתפקידה הקודם שימשה גולדשטיין במשך שנתיים כמנהלת מכירות ושותפים ביבמ (IBM) בתחום אבטחת המידע (ISS). קודם לכן שימשה במשך שלוש שנים כמנהלת מכירות בחברת נטקום.

גולדשטיין היא בעלת תואר ראשון במנהל עסקים ושיווק מהמרכז האקדמי רופין ותואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר-אילן.