- לנובו ונוטניקס מביאות את תשתית ה- Hyperconvergenceלארגונים גלובליים
- פאר כהן-גדות מונה למנהל יחידת CloudZone במטריקס
- מרב לייפר מונתה למנכ"לית see.V, חברת ההשמה להייטק ולסטארטאפים
- Veeam מדווחת על זינוק של 17% בהכנסות, בהשוואה לאשתקד, כתוצאה מנטישה של כלי גיבוי מסורתיים ובחירה בפתרונות ה- Availability
- SAP מכריזה על חבילות פיתוח מיוחדות הפועלות על SAP HANA Cloud Platform
- מעבדת הענן הניידת של CloudZone ו-AWS מגיעה למרכזי ההיי-טק של ישראל
- פרטנר הטמיעה פתרוןVDI מבוסס טכנולוגיות Citrix לסביבת עבודה מתקדמת
- פורטינט מעלה את אבטחת הסייבר עתירת הביצועים לשכבת הגישה
- סטימצקי בחרה בפתרון האחסון של טריפל סי
- אקטיביו בקמפיין לגיוס 30 עובדים
איך מודדים הצלחה של פרויקט IT?
האם פתרונות טכנולוגיים טובים הם המפתח להצלחת הפרויקט?
לפני מספר ימים קיימתי שיחה עם מספר עמיתים שנדדה באופן בלתי צפוי לנושא המדדים להצלחת פרויקט בתחום המחשוב. למרבה הפתעתי צץ בי מהנדס התעשיה וניהול שבי וציין את 3 הפרמטרים המסורתיים שבהם מתהדרים מנהלי פרויקטים: לו"ז, תכולה ותקציב. לעומת טענתם שהצלחה נמדדת, בכך שבסופו של דבר הלקוח מרוצה ושעושים שימוש בפתרון שגם מביא להתיעלות ארגונית.
הפוסט הזה נולד כי הצלחתי להפתיע את עצמי בכך שהעלתי טיעון שאני בכלל לא מאמין בו. כבר ציינתי במקום אחר שהצלחת הפרויקט תלויה אך ורק באינטראקציה שבין הספק והלקוח לכל אורך התהליך של בחירת הספק וביצוע הפרויקט. יתרה מכך, אני חוזר וטוען כל הזמן שכל לקוח מקבל את הספק שמגיע לו" לטוב ולרע". זה לא משנה איך מתנהל תהליך המכרז ומי המתמודדים. בשורה תחתונה, בתהליך הרכש מתקיימת התקשרות בין ספק ולקוח על בסיס אישי לחלוטין שבסופו של דבר אינטראקציה בריאה בין לקוח וספק תביא לפרויקט מוצלח.
למה אני בכלל מעלה את הדיון הזה. הסיבה היא, שאותם עמיתים שהתמודדו על המכרז שהייתי שותף בניהולו טענו כי הצעתם כללה פתרון מלא מקצה לקצה, שעומד בסטנדרטים גבוהים ויכול לתת ללקוח פתרון מעולה תוך זמן יישום קצר ביותר. הם לא ציינו את העובדה שלהם אין ניסיון כלל במימוש הטכנולוגיה המדוברת והטכנולוגיה המדוברת אינה נפוצה בשוק וזאת בלשון המעטה.
הם הכינו הצעה עם פתרון טכנולוגי גם אם הוא הכי טוב בעולם ונותן תשובה מלאה לכל הדרישות הפונקציונאליות של מסמך המכרז. הם לא הצליחו להבין מתוך מסמכי המכרז מה באמת הלקוח רוצה, מהו צריך והכי חשוב מה הוא מביא איתו לפרויקט. כאשר הצעתם לא נתנה כלל מענה ללקוח באותם היבטים סובייקטים שהיו חשובים מבחינתו וקבלו ביטוי במסמך המכרז.
לכל מי שמכין הצעות חשוב שינסה לנתח אסטרטגית את מהות המכרז, מהות הפעילות עבורה מיועד הפתרון הדרוש, מהי ההיסטוריה של הלקוח בהיבטים טכנולוגיים אלו ומה באמת הלקוח רוצה. יש לזכור לקוח לא מחפש טכנולוגיה, הוא מחפש פתרון במינימום סיכון ובמינימום עלות. נכון שמתבצעת בחינה איכותית של ההצעה הטכנולוגית אבל בשורה תחתונה המדדים שמנצחים הם הסיכון והעלות.
פתרונות מסוכנים נמדדים בעיקר על פי נפוצותם בשוק ורמת הניסיון של הספק במימוש הפתרון שבהצעתו.
ככל שהפתרון יותר ותיק בשוק ומספר ההתקנות שלו מצומצמת ובמיוחד בשנתיים האחרונות כמות ההתקנות האחרונות הצטמצמה זה מצביע על רמת סיכון הולכת וגדלה.
פתרונות חדשים צריך לבחון במודלים קצת שונים בגלל שהם מביאים איתם הזדמנויות שעשויות לגבור באופן משמעותי על הסיכון שבהם.
רונן שמחון
- רונן שמחון's blog
- 1924 צפיות