- טופ גרופ מדווחת על הכנסות של 30.2 מיליון ש"ח בשנת 2009 - עלייה של 41% לעומת 2008
- על פי נתוני STKI 2009: מטריקס מובילה את שוק שירותי ה- IT בישראל
- הדסה דקלבוים מחברת Realcommerce - סלקום, זכתה בפרס ראשון כמנתח מערכות מידע מצטיין לשנת 2010; בפרס שני זכה אלי ברטפלד מבנק הפועלים - ישראכרט
- מזיזים עולמות באצבע: דאסו סיסטמס פיתחה משחק פעולה ייחודי באמצעות פתרון 3DVIA Virtools
- APC ו- CMS יקיימו כנס מיוחד לרגל תחילת הפצת מוצרי APC ע"י CMS
- אינטל משיקה את המעבד הבטוח ביותר למרכזי נתונים
- Symbian Foundation בונה פלטפורמת ענן על Red Hat Enterprise Linux
- פוג'יטסו משיקה פתרון מתקדם לניהול מרכזי נתונים מורכבים המוריד ב – 40% עלויות תפעול
- קיבלתם מייל על הודעה חשובה בנושא גוגל? אל תמהרו לפתוח- דו"ח הספאם החודשי של סימנטק, פברואר 2010
- GSTAT זכתה בפרויקט ליישום והטמעת מערכת Interact של Unica ב- 888
מסע בתוך נתונים
ניתוח אנליטי של מסע באמצעות מחסן הנתונים.
לא תכננתי שהבלוג יהיה ממוקד בהיבטים ספציפיים של אפיון או עיצוב בתחום מערכות המידע. אבל לאחרונה שוב נתקלתי בסוגיה עסקית שהיא מהמעניינות ביותר בתחום מחסני נתונים ושמתברר שלא קל להתמודד איתה. הסוגיה מתייחסת לניתוח עסקי של "משהו" שיוצא למסע ועובר לאורכו במספר תחנות.
מאחר שסוגיות שיש בהם אתגר מחשבתי אני אוהב במיוחד בחרתי להציגה בבלוג ולסייע למי שעוסק בתחום של BI. תחום ה-BI הוא אחד התחומים המעניינים והמאתגרים ביותר בתחום ה-IT לדעתי. אני מאד אוהב תחום זה ברמה האישית ועוסק בו כבר כמעט 20 שנה.סוגי מסעות יש רבים וכמעט בכל תחום עסקי. להן מספר דוגמאות בכדי להמחיש מהו מסע: שילוח והפצה של משלוחים, ניתוח שרשרת הספקה, מסע קניות באמצעות כרטיסי אשראי, גלישה של לקוח באתר האינטנרט, מעבר של שיחה ברשת הטלפוניה הציבורית, מעבר של שיחת לקוח ב-call center של הארגון ועוד.
למעשה מסע הוא רשת של אפשרויות המובילות מנקודת המקור ועד נקודת היעד. אלא, שאם פונים למבנה הקלאסי באמצעותו מארגנים את הנתונים בתוך מבנה רב מימדי או סכימת כוכב מתקבלת מלכודת פנימית שכוללת את כל האפשרויות הקיימות למרות שרובן אינן רלוונטיות או לא קיימות בפועל. יתרה מכך, מבנה רב מימדי קלאסי אינו עונה במקרה זה על שאלות בסיסיות כמו למה נבחר סיגמט ספציפי ולאן הוא מוביל. הבעיה נובעת מכך שכל סגמנט במסע הוא אינדבידואלי ולכן הוא כולל את כל הנתונים הקשורים לאותו סגמנט. שגישה זו נכשלת בניתוח אנליטי שיווקי כי בניתוח השיווקי המרכיב החשוב הוא המסע עצמו ולא הסיגמנט הבודד.
למעשה שום כלי שאילתות אינו מאפשר השגת תשובות עסקיות טובות מעיצוב בסיסי זה. ברצף הסיגמנטים של המסלול, אין דרך סבירה לקבוע מהם המימדים העסקיים בעלי משמעות כאשר מנסים לקשור בין רשומות מידע חוצות. במיוחד, כאשר מדובר במבנה רב מימדי.
לאחר שמבינים את הדילמה של ניתוח המסע מתברר שיש פתרון פשוט. הפתרון מתבסס על הוספת 2 מימדים נוספים למודל הרב מימדי. המימדים מתארים את נקודת המוצא המקורית ונקודת היעד הסופי של המסע והם יהוו את הקשר עבור הסיגמנט הבודד.
הוספת 2 מימדים אלו יאפשרו לנתח לדוגמא עומסים ברשת הטלפונים ולקבל תשובה על המקורות והיעדים של שיחות היוצרות עומס גבוה על קו בין 2 נקודות מיתוג מסויימות ברשת.
פתרון זה יוצר למעשה שימוש ב-4 מימדים של תחנות המסע האפשריות. המימדים חייבים להיות עצמאיים לוגית בכדי לא ליצור קורלציה אבל זה אומר שצריך לתחזק את אותו מימד 4 פעמים או ליצור מימד אחד עם שמות נרדפים. יכולת הניהול צריכה להגזר מתוך יכולות כלי ההצגה של משתמשי הקצה.
ברגע שעושים שימוש מסוג זה אפשר להציג את תוצאות הניתוח האנליטי בצורה ויזואלת על גבי מפות דבר המוסיף מימד ויזואלי המאפשר הבנה מיידית של הסוגיה העסקית הנבחנת.
- רונן שמחון's blog
- הוסף תגובה חדשה
- 327 צפיות


